כאשר מחליטים לבצע ניתוח הגדלת חזה, יש לבחון בקפידה את האפשרויות הריאליות העומדות בפני המטופלת טרם הניתוח. כדי להתאים את הציפיות למציאות, יש מספר החלטות שצריכות להתקבל לפני הניתוח, אשר נוגעות לגודל השתלים, סוג השתלים והצורה שלהן. החלטות אלו מתקבלות על ידי הרופא אשר מתחשב גם ברצונותיה של המטופלת, לאחר שהובא בפניה כל המידע הרלוונטי, היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. מלבד ניסיונו ומומחיותו של הרופא המנתח, הצלחת הניתוח תלויה במידה רבה גם בבחירה נכונה של שתלים אופטימלים למבנה גופה של המנותחת ולשאיפותיה מהניתוח.
עולם הפלסטיקה מציע מגוון רחב מאוד של שתלים בגדלים שונים, צורות שונות ומרקמים שונים. ברב ניתוחי הגדלת חזה המבוצעים כיום משתמשים בשתלי סיליקון. ישנן שתי צורות של שתלים: עגולים ואנטומים ("אגסיים"). שתים עגולים צורתם כחצי כדור, כאשר ניתן לבחור את גובה השתלים ואת מידת בולטות החזה. שתלים אגסיים הן בעלי צורת אגס או דמעה, ומאפשרי משחק רחב יותר עם מימדי השתל, כלומר עם הגובה, האורך והרוחב שלו, על מנת להתאימו באופן אופטימלי לגוף המנותחת ובצורה בה החזה החדש יהיה הכי קרוב שאפשר לחלומה של האישה. בנוסף, יש לבחור מראש את מעטפת השתלים – חלקה או מחוספסת. חשוב לזכור כי שתל מחוספס נצמד טוב יותר לרקמות החזה, אך עם זאת, שתל חלק נעים יותר למגע. באופן כללי, שתלים עגולים יתאימו למי שמבקשת להבליט את החזה ולקבל מראה מוחצן יותר, ואילו שתלים אנטומיים יתאימו למי שמבקשת להשיג מראה טבעי ככל האפשר.
ניתוח הגדלת חזה יכול להכיל שתלים מ-75CC ועד 800CC. עם זאת, למרות התפיסה הרווחת, חזה גדול מדי נראה לא טוב, משום שאינו פרופורציונלי לגוף האישה ונראה פחות אסתטי. מלבד זאת, שתל גדול מדי עלול לגרום גם לכאבי גב ובעיות בריאותיות אחרות, לצנוח במהירות וליצור מראה של שדיים נופלים/רופסים. לפיכך, ברב המקרים ניתוח הגדלת חזה יכלול שתל שנפחו נע בין 200-300 סמ"ק. אם בכל זאת המטופלת רוצה שתל גדול יותר, המנתח יכול לבחור האם להיות קשוב לרצונותיה תוך התחשבות ביכולות המקצועיות שלו בניתוחים פלסטיים ונתוניה הטבעיים של המנותחת ולהבי ן האם באם אלו מאפשרים הגדלת חזה גדולה יותר ומוצלחת.
בעת בחירת גודל השתל חשוב לשמור שרקמת השד לא תיפגע ושהשד לאחר הניתוח ייראה אסתטי ויפה. מכאן עולה החשיבות שבשמירה על פרופורציות נכונות עם היקף בית החזה. נתוניה של המנותחת – החל מעטיפת העור הטבעי, מרקם ומבנה החזה, מבנה הגוף, רוחב המותניים והירכיים וכן הלאה. נתונים אלו יימדדו מראש ויילקחו בחשבון בעת בחירת גודל השתל וצורתו. בנוסף, המנתח לוקח בחשבון כי עם שינוי גודל השד משתנות גם הפרופורציות שבין צידי החזה, המרחק שבין הפטמה לצוואר ולתחתית השד וכן הרוחב והאורך של השד עצמו. על הרופא המנתח לבצע חישוב משוקלל אשר בסופו של דבר יקבע את גודל השתל הסופי.