טיפול בסרטן השד ושיחזור שד

כל מנתח סרטן שד שמבצע בקביעות כריתת גוש סרטני בשד מתמודד עם השאלה "האם הוצאתי את כל הגידול?" בשלושים עד שישים אחוזים התשובה תהיה "לא". המשמעות היא שהמטופלת חייבת לעבור ניתוח שני להסרת הגידול שנותר.

טכנולוגיה חדישה לטיפול בסרטן השד
מנתחים במרכז הרפואי באוניברסיטת קליפורניה היו הראשונים שהשתמשו במכשיר שמפחית בחצי את הצורך בניתוח נוסף להוצאת שיירים של הגוש הסרטני שלא הוצאו בניתוח הראשון. מערכת זו נקראת MarginProb והיא מאפשרת למנתח להעריך באופן מיידי אם נותרו תאים סרטניים בשולי הרקמה. עד לפיתוח טכנולוגי חדיש זה המטופלת הייתה צריכה להמתין מספר ימים עד שהפתולוג יקבע שאכן כל הרקמות הסרטניות הוסרו.
היכולת לבדוק את הרקמות במהלך ניתוח למפקטומיה (כריתת גוש סרטני) משנה את כל תמונת הניתוחים שמתבצעים לאחר גילוי מוקדם של סרטן השד.
המטרה בכריתת הגידול הסרטני היא להסיר לחלוטין את הרקמה הסרטנית, תוך שמירה עד כמה שניתן על רקמת השד הבריאה. אם הפתולוג מוצא שנותרו תאים סרטניים בשולי הרקמה שהוצאה, המנתח חייב להניח כבר בזמן הניתוח, שהוא לא הצליח להוציא את הגידול כולו ועליו להשלים את המשימה.
בדצמבר 2012 אישר ארגון התרופות והמזון האמריקאי את השימוש ב-MarginProb. בניסוי של ה-FDA שכלל יותר מ-660 נשים ברחבי ארצות הברית, החלו מנתחים להשתמש במכשיר זה בעת ניתוח למפקטומיה והוציאו רקמה נגועה נוספת במהלך הניתוח ובכך הפחיתו בכ-56% את הצורך בניתוחים חוזרים.

ניתוח לכריתת שד ושחזור השד בעת ובעונה אחת
לנשים היום שעומדות מול ניתוח של סרטן שד יש בחירה בין למפקטומיה (ניתוח שמשמר את השד) לבין מאסטקטומיה (הסרת השד). יתר על כן, ניתוח שחזור שד אפשרי בבתי חולים רבים ובמרפאות מובילות בינהן מרפאת ד"ר וולף. מנתחי השד שואפים לעזור לאישה להבין את מהות המחלה כך שתוכל לבצע את הבחירה הטובה והמושכלת ביותר שמתאימה לה.
האישה והרופא צריכים לקחת בחשבון גורמים רבים בעת הבחירה בטיפול זה או אחר, ובכלל זה ההיסטוריה המשפחתית והרגשות של המטופלת. בעוד שכריתת השד הייתה במשך למעלה ממאה שנה אבן הפינה של הטיפול בסרטן השד, התוצאות והמעקב ארוך הטווח אחר ניסיונות קליניים ביססו לבסוף את הדעה שניתוח לשימור השד הוא שווה ערך לכריתת שד אצל נשים שגודל הגידול היה 5 ס"מ או פחות והגידול היה מקומי.

נשים מאמינות לעיתים קרובות שאם ייבחרו בכריתה, טיפולים מערכתיים נוספים יהיו מיותרים. למעשה, הטיפולים המערכתיים זהים בין אם מדובר בכריתת הגוש הסרטני או השד כולו. ברגע שאישה יודעת שיש לה סרטן שד, הסיכוי הטוב ביותר שלה לשרוד הוא לחסל את כל הגידול בשד כדי לשמור על הרקמות הבריאות בשד מפני התפתחות של סרטן גם בהן. זאת, על ידי טיפול כימותרפי שנדרש כדי לחסל את כל התאים הסרטניים שייתכן וכבר התפשטו לחלקים אחרים בגוף.

טיפול בסרטן השד משתמש בניתוח ו/או בטיפולי הקרנה כדי לשחרר את השד מהסרטן, והטיפול המערכתי שמושג על ידי שימוש בכימותרפיה (בהתאם לצורך) מיועד לטפל בכל תא סרטני ש"ברח" מתוך השד לאיבר אחר בגוף.

כימותרפיה מסוג Neoadjuvant
לנשים רבות יש היום אפשרות להתחיל בטיפול מערכתי ראשון עוד לפני ביצוע הניתוח. טיפול זה נקרא Neoadjuvant. לפעמים בוחרים בדרך זו כיוון שהיא מספקת מידע על אופן הטיפול שעשוי להיות יעיל, או לא, לגידול מסוים או לאישה מסוימת.
סיבה שנייה לבחירה ב-neoadjuvant נובעת מכך שייתכן וניתן להשיג הצטמקות של הגידול ביותר מ-80% מהחולות, מה שהופך את ניתוח השד המשמר לסביר יותר. במקרים מסוימים אונקולוגים יכולים לטפל בגידולים עם כימותרפיה לפני הניתוח, על מנת לכווץ אותם במידה מספקת שתאפשר כריתת הגוש במקום כריתת השד. במקרים אלה הניתוח כמעט תמיד מלווה בקרינה ו/או בכימותרפיה נוספת