סיבוכים קיימים:
אסימטריה של שדיים או של הפטמות – לכן מתבצע תיאום ציפיות ברור ומסוכם בהגדלת השדיים זאת לצד שאיפה מקצועית של הרופא המנתח להגיע למראה סימטרי ככל הניתן ביחס למיקום ההתחלתי של הפטמות. במידת הצורך יוצע ניתוח חוזר.
סיבוכים נדירים:
הצטברות דם (המטומה) – בדיקה מוקדמת של תפקודי קרישת הדם ובמידת הצורך עצירת הדימום במהלך הניתוח. לאחר הניתוח יתכן צורך בניתוח חוזר קצר של 20 דקות לשם ניקוז.
צניחה מהירה של השדיים לאחר הניתוח – התאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת ושימוש נכון בחזיות יסייעו במניעת התופעה. במקרה הצורך יבוצע ניתוח הרמת חזה.
קפלים – תיאום ציפיות מוקדם, שימוש בשתלים מתאימים, שימוש בטכניקת ניתוח מתאימה והתאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת יסייעו במניעת התופעה. במקרה הצורך יתבצע ניתוח חוזר להחלפת שתלים או של מיקום השתלים.
סיבוכים נדירים מאוד:
התכווצות המעטפת (קונטרקטורה של הקפסולה) – ישנה חשיבות לטכניקת ניתוח קפדנית, התאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת ושימוש נכון בחזיות לאחר הניתוח היכולים לסייע במניעת התופעה. במידת הצורך יעשה שימוש במסאז'ים. במקרים חמורים תתבצע החלפה של שתלים או מיקומם, כריתת המעטפת והזרקת סטרואידים לאזורי ההתקשות.
קרע בשתלים – חשוב לעשות שימוש בטכניקת ניתוח זהירה ושימוש בשתלים מתאימים וכן להקפיד על שמירה מפני טראומות של השדיים ומעקב קפדני לאחר הניתוח. במקרה הצורך תתבצע בהחלפת שתלים.
סיבוכים נדירים ביותר:
דחיית שתלים – אנטיביוטיקה סביב הניתוח, שמירה על סטריליות, הימנעות של הגדלת החזה מעבר לרצוי, טכניקת תפירה קפדנית ושימוש בשתלים מתאימים יסייעו במניעת התופעה. במקרה הצורך יתבצע טיפול שמרני ובמקרים חמורים תתבצע הוצאת השתל והחדרתו מחדש במועד מאוחר יותר.
שינויי תחושה קבועים – ישנה חשיבות גבוהה להקפדה על בחירת טכניקת ניתוח מתאימה כדי להקטין את הסיכון. בסיבוך מסוג זה אין דרך טיפול נוספת.
צלקות היפר טרופיות – התאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת, מיקום הצלקות באזורים נחבאים וטכניקת תפירה מקטינה את הסיכון. במקרה הצורך האזור יטופל במשחות וזריקות סטרואידים לצלקות, יריעות סיליקון ורענון הצלקות.
זיהום – הקפדה על סטריליות במהלך הניתוח חשובה מאוד להקטנת הסיכון. במידת הצורך יעשה שימוש באנטיביוטיקה סביב ניתוחית. במקרה של זיהום ינתן טיפול מקומי וסיסטמי באנטיביוטיקה ובמקרה הצורך גם שימוש בניקוז.
סיבוכים ריאתיים – שימוש במשאבה להזרמת דם מהרגליים במהלך הניתוח תקטין את הסיכון. במידת הצורך שימוש בתרגילי נשימה מיד לאחר הניתוח ובמהלך מספר ימים לאחריו, טיפול באנטיביוטיקה, מדללי דם, סטרואידים ואם יש צורך אז גם במרחיבי סמפונות. טיפול בסיבוך יעשה באמצעות טיפול מותאם לאופי הבעיה כגון פיזיותרפיה נשימתית, טיפול במדללי דם, אנטיביוטיקה ותמיכה נשימתית.
נדידת שתלים – מיקום נכון של השתלים, הימנעות מהפעלת לחץ על השדיים בתקופה שלאחר הניתוח והתאמת הטיפול למאפיינים הביולוגיים של המנותחת יסייעו בהקטנת הסיכון. במקרה הצורך יתבצע ניתוח חוזר ומיקום מחדש של השתלים.