עולם המושגים בתחום שאיבת השומן הינו לעיתים מבלבל.
שאיבת שומן והמסת שומן אינם מונחים שונים לאותה פרוצדורה אלא שתי פרוצדורות שונות.
במאמר זה אנסה לעמוד על ההבדל בין מונחים אלו.
שאיבת שומן
טכניקה ניתוחית אשר מטרתה הסרת מצבורי שומן מעבר לקווי מתאר הגוף הטבעיים אשר לא נעלמו לאחר פעילות ספורטיבית וירידה במשקל. יכולה לשמש כפרוצדורה עיקרית או כפרוצדורה משלימה לניתוח אחר כדוגמת מתיחת בטן.
מספר תאי השומן שלנו נשאר קבוע ואינו משתנה לאחר גיל ההתבגרות. מה שמשתנה הוא נפח תאי השומן והנפח מושפע מהתזונה והפעילות הספורטיבית שלנו. פיזור תאי השומן לעומת זאת נקבע על ידי תורשה.
על כן שאיבת השומן מתאימה לאזורים מסוימים בגוף בהם השומן יוצר אי סימטריה (בטן, מתניים, אגן, ירכיים, זרועות) ואינה מהווה תחליף לדיאטה ופעילות ספורטיבית או לחילופין מיועדת לשמש כשיטה לירידה במשקל.
שאיבת השומן נעשית מבעד לחתכים קטנטנים בעור (5 מ"מ). דרך חתכים אלו מוחדרת קנולה (צינורית), המכניסה לרקמת השומן חומר מאלחש וחומר מכווץ כלי דם מהול בנוזלים פיזיולוגיים (בעגה הרפואית תמיסת הסננה). לאחר מכן, דרך אותם חתכים, מבוצעת שאיבת שומן באמצעות קנולות עדינות, כאשר בקצה המוחדר לגוף יש חורים החותכים את השומן ובקצה השני הקנולה מחוברת למכשיר שאיבה המפנה את השומן מהגוף.
במהלך השבוע הראשון לאחר הפרוצדורה קיימת נפיחות באזור השאיבה, זאת משום שהאזור הנשאב מתמלא כעת בנוזלים (סרום). נוזלים אלו נספגים במהלך השבועיים לאחר הפרוצדורה, העור מלמעלה מתכווץ והאזור הנשאב מקבל את המתאר הרצוי.
בשנים האחרונות, הפכו ניתוחי שאיבת השומן לפופולריים ודווקא בשל כך, חשוב לבחור את הרופא אשר לו הניסיון והכישורים המתאימים, שכן בראש ובראשונה המטרה היא לעבור את הניתוח בצורה בטוחה, וכמובן להשיג את התוצאה הטובה ביותר. כמו כן, חשוב לעבור בדיקת התאמה לניתוח, ולוודא כי הפרוצדורה מתאימה לצרכים ולמטרות המטופל.
חשוב לציין בשנית כי שאיבת השומן אינה תחליף לדיאטה, אלא מסייעת להתמודד עם חוסר היכולת להיפטר משומן באזורים בעייתיים. יש לשלבה עם פעילות גופנית ושינוי בהרגלי התזונה על מנת למנוע הישנות של הצטברות השומן.